משה הכבש - סיפור ילדים

אוף טופיק - את הסיפור/שיר/וואטאבר הזה כתבתי מזמן כתגובה לסיפור ״הפיל שרצה להיות הכי״ של פאול קור. הסיפור של קור מתאר פיל שלא מרוצה מהמראה שלו ומחליט לעשות משהו בעניין. למרבה הצער החברה לא מקבלת את השינוי והפיל ממהר לחזור לצבעו האפור והמקורי ולשמוח בחלקו.

אני מניח שקור התכוון לטוב, בקטע של תשמח במה שיש לך, אבל יצא לו המנון לקונפורמיזם.

אז הנה לכם ״משה הכבש״:

---

משה הכבש

כתב: שי כפיר

בְּיוֹם אָבִיב בָּהִיר בַּכְּפָר

בְּתוֹךְ שְׂדֵה תִּלְתַּן

נוֹלַד טָלֶה לָבָן חָמוּד

בָּעֵדֶר הַקָּטָן

מֹשֶׁה הָיָה טָלֶה יָפֶה

שָׂמֵחַ וּמְאֻשָּׁר

עִם צֶמֶר רַךְ, לָבָן בּוֹהֵק

מַמָּשׁ כְּמוֹ כֹּל הַשָּׁאָר

בְּמִשְׂחָקִים וְדִלּוּגִים

בִּלָּה כֹּל הַיָּמִים

בְּיַחַד עִם כֹּל הַטְּלָאִים

שֶׁלּוֹ - הָיוּ דּוֹמִים

אֲבָל אַחֲרֵי שָׁנָה וּקְצָת

כְּשֶׁמֹּשֶׁה קְצָת בַּגָּר

הִפְרִיעַ לוֹ קְצָת שֶׁכֻּלָּם

נִרְאִים אוֹתוֹ דָּבָר

אוֹתָן רַגְלַיִם שְׁחַרְחָרוֹת

אוֹתוֹ זָנָב קָטָן

וְאֶת כֹּל הַכְּבָשִׂים כִּסָּה

מְעִיל צִמְרִי לָבָן

הוּא לֹא אָהַב אֶת זֶה בִּכְלָל

זֶה לֹא הָיָה נֶחְמָד

כִּי מֹשֶׁה רַק רָצָה לִהְיוֹת

שׁוֹנֶה וּמְיֻחָד

"אַנְ'לֹא רוֹצֶה" חָשַׁב מֹשֶׁה

"לִהְיוֹת סְתָם עוֹד טָלֶה

אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת כָּזֶה

מִין כֶּבֶשׂ מְעֻלֶּה"

"כִּי דַּי נִמְאַס לִי לִהְיוֹת

דּוֹמֶה כָּאן לְכֻלָּם

אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת טָלֶה

הֲכִי שֶׁבָּעוֹלָם"

"אוֹי, מֹשֶׁה, מָה קוֹרֶה לְךָ?"

אָמְרָה אִמּוֹ בְּקֹר

"ת'לא רוֹצֶה לִגְמֹר כְּמוֹ

הַפִּיל שֶׁל פָּאוּל קֹר!"

אָמַר מֹשֶׁה אָז לְאִמּוֹ:

"אוֹי, זֶה נִשְׁמָע מַבְהִיל

סַפְּרִי לִי אִמָּא מָה קָרָה

אָז לְאוֹתוֹ הַפִּיל?"

"בְּנִי זֶה סִפּוּר עַל פִּיל קָטָן

שֶׁדַּוְקָא מִכֻּלָּם

רָצָה לִהְיוֹת הַפִּיל הֲכִי

הֲכִי שֶׁבָּעוֹלָם"

"נִמְאַס לוֹ לִהְיוֹת אָפֹר

בְּצֶבַע שֶׁל פִּילִים

רָצָה לִהְיוֹת הוּא מְיֻחָד

שׁוֹנֶה וְגַם מַדְהִים"

"גִּיֵּס הַפִּיל אֶת חֲבֵרָיו

הִשִּׂיג מָלֵא צְבָעִים

וְאָז צָבַע הוּא אֶת עַצְמוֹ

בְּכָל מִינֵי כְּתָמִים"

"אַךְ כְּשֶׁחָזַר הַפִּיל בַּסּוֹף

אֶל כֹּל הַחֲבוּרָה

הִסְתַּלְבְּטוּ עָלָיו כֻּלָּם

וְצָחֲקוּ נוֹרָא"

"בָּכָה הַפִּיל וְהִתְבַּיֵּשׁ

וְרָץ מַהֵר לִשְׁטֹף

אֶת הַצְּבָעִים מֵעַל עוֹרוֹ

וְזֶה הָיָה הַסּוֹף"

"אוֹי אִמָּא" כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה

וְהוֹסִיף אַחַר כָּךְ "יֹפִי"

"נִרְאֶה לִי שֶׁהַפִּיל הַזֶּה

הָיָה מַמָּשׁ בְּלִי אֹפִי"

מֹשֶׁה אָהַב אֶת הַתָּכְנִית

שֶׁאִמָּא לוֹ סִפְּרָה

וְגַם גִּיֵּס תַּ'חַבְרִים

שֶׁיִּהְיוּ לוֹ לְעֶזְרָה

שְׁלֹשָׁה טְלָאִים, שֵׁשׁ צִפּוֹרִים

וְגַם עֶגְלָה נִרְגֶּשֶׁת

עָזְרוּ לְמֹשֶׁה לְהַשִּׂיג

אֶת כֹּל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת

וְאַחַר כָּךְ בְּלֵב שָׂדֶה

מַמָּשׁ בְּחֵיק הַטֶּבַע

הִשְׁפְּרִיצוּ כֻּלָּם עַל מֹשֶׁה

אֶת כֹּל טִפּוֹת הַצֶּבַע

מֹשֶׁה הָיָה אָז מְאֻשָּׁר

וְהִתְרַגֵּשׁ נוֹרָא

כִּי הוּא הָיָה שׁוֹנֶה מְאֹד

מִכֹּל מָה שֶׁרָאָה

לֹא עוֹד כֶּבֶשׂ לְבַנְבַּן

כֵּן, הוּא הָיָה שׁוֹנֶה

מַלֵּא צְבָעִים וּמְרַגֵּשׁ

כְּמוֹ צִיּוּר שֶׁל קְלוֹד מוֹנֶה

חָזַר אָז מֹשֶׁה הַגֵּאֶה

יָשָׁר אֶל תּוֹךְ הָעֵדֶר

וְגַם נִפְנֵף בְּגַאֲוָה

בְּכֹל צִבְעֵי הַסְּוֵדֶר

וְאָז מַמָּשׁ כְּמוֹ בַּסִּפּוּר

שֶׁאִמָּא אָז סִפְּרָהּ

הִסְתַּלְבְּטוּ עָלָיו כֻּלָּם

וְצָחֲקוּ נוֹרָא

"מָה זֶה, מָה קוֹרֶה אִתְּךָ"

גְּעוּ בִּצְחוֹק גָּדוֹל

"אֵיזוֹ מִן כִּבְשָׂה אַתָּה?

יָרֹק? אָדֹם? סָגֹל?"

אַךְ לֹא מֹשֶׁה שֶׁלָּנוּ, הוּא

לֹא כֶּבֶשׂ קוֹנְפוֹרְמִיסְט

אוֹתוֹ כֹּל הָעִנְיָן הַזֶּה

הִרְגִּיז וְגַם הִכְעִיס

"אַתֶּם לֹא מְבִינִים דָּבָר"

אָמַר לַחֲבֵרָיו

"כֻּלְּכֶם עוֹד תְּקַנְּאוּ כְּשֶׁ

אֲנִי אֶהְיֶה כּוֹכָב"

כָּךְ אָמַר וְהִסְתּוֹבֵב

וּלְדַרְכּוֹ יָצָא

קְצָת לְטַיֵּל, לִרְאוֹת עוֹלָם

לְבַד, בְּלִי אַף כִּבְשָׂה

וּכְשֶׁטִּיֵּל מֹשֶׁה שֶׁלָּנוּ

בְּיַבָּשָׁה וְיָם

רָאָה דְּבָרִים שָׁאַף כִּבְשָׂה

לֹא רָאֲתָה אַף פַּעַם

צִפֳּרִים צִבְעוֹנִיּוֹת

חַיּוֹת סַסְגּוֹנִיּוֹת

בְּגָדִים יָפִים שֶׁל מְעַצְּבִים

וְגַם מְכוֹנִיּוֹת

וְהוּא גִּלָּה שֶׁאִם אַתָּה

שׁוֹנֶה קְצָת מֵהַכְּלָל

אַתָּה גַּם כֵּן יָכוֹל לִהְיוֹת

רָצוּי וּמְקֻבָּל

מֹשֶׁה הָיָה מַמָּשׁ מַמָּשׁ

שָׂמֵחַ וּמְאֻשָּׁר

וְאֶל הָעֵדֶר הָרָדוּם

אַף פַּעַם לֹא חָזַר

כִּי הוּא הֵבִין שֶׁלִּפְעָמִים

לַמְרוֹת כֹּל הַלְּחָצִים

אַתָּה חַיָּב לִהְיוֹת אַתָּה

וְלֹא מָה שֶׁרוֹצִים