שלושה כללים (ועצה אחת) למנהלים

הפוסט הזה הוא תמלול של הרצאה קצרצרה של קייט הדלסטון, כפי שפורסמה באתר שלה.

קייט הדלסטון היא מהנדסת, מנהלת ובלוגרית שאני מאד אוהב לקרוא.

אחת המטרות של הבלוג שלי היא לתת למנהלים חדשים, שעל פי רוב נזרקים למים ומקווים לצוף, קצת חומר שיעזור להם ללמוד לשחות - הפוסט הזה ללא ספק עונה לדרישה.

את ההרצאה תוכלו למצוא כאן: https://kateheddleston.com/talks

שלושה כללים (ועצה אחת) לניהול

הכלל הראשון, שהוא החשוב והפשוט ביותר הוא - שיהיה לך אכפת (care about) מהאנשים שלך.

כמעט כל מי שאני מכירה שלא מרוצה מהבוס או מהמנהל שלו מרגיש שלמנהל שלו פשוט לא כל כך אכפת ממנו.

מה שאתה צריך זה להראות לאנשים שלך שאכפת לך מהם - ממה שהם עושים, מההתפתחות המקצועית שלהם, מבעיות היום-יום שלהם. עזור להם לפתור בעיות, עזור להם להתפתח, תתמוך בהם - תבין מה המכשולים שמעכבים אותם ותעזור להם להתגבר עליהם. זה בעצם הבסיס של עבודה עם אנשים, וזה גם הכלל הראשון שלי - שיהיה לך אכפת מהאנשים שלך.

הכלל השני הוא - אמור כל דבר שלוש פעמים. כולם נורא עסוקים מסביבך ויש להם מלא דברים לעשות ( את חלקם אתה כנראה ביקשת לעשות). אז כשיש לך מידע חדש להוסיף, סביר להניח שתצטרך לחזור עליו כמה פעמים עד שהוא באמת יחלחל. זה עובד ממש טוב בשבילי. אתה חוזר על בקשה שוב ושוב, עד שבפעם השלישית הם פתאום ישמעו אותך ויגידו משהו כמו ״אה! אז זה מה שצריך לעשות? אוקיי, סבבה, לקחתי״. אתמול, אגב, שאלו אותי אם הכלל הזה כולל גם ביקורת. אני לא בטוחה, אבל לא נראה לי שצריך לחזור על ביקורת יותר מפעם אחת. ההצעה שלי היא להמנע מביקורת, אבל את זה אסביר בהמשך.

הכלל השלישי הוא זה - ניהול הוא תפקיד שירותי. אפשר לומר שאתה מספק שירותי ניהול לעובדים שלך. הגישה הזו תעזור לך לנהל אנשים שיותר חזקים טכנית ממך.

אני מסבירה את זה לבוגרי אוניברסיטאות ומכללות - אם אתם רוצים להיות בעמדה הכי חשובה בחברה, במיוחד אם מדובר בחברת טכנולוגיה, היו מהנדסים. האנשים הכי חשובים בחברה הם אלו שבונים את המוצר ומגדילים את שורת הרווח. אם אתם רוצים להתייחס לזה כעליה בסולם הדרגות, כל מה שאתם צריכים לעשות הוא להפוך את הסולם המקובל. ככל שאתה מתקדם בסולם הניהול אתה מתרחק מהייצור, ובכך בעצם הופך להיות פחות חשוב.

העבודה שלך כנותן שירותי ניהול היא לדאוג שהאנשים שכן מייצרים יוכלו להמשיך לייצר ויהיו פרודקטיבים ושמחים. המטרה של החברה הוא לייצר, ושלך כמנהל לאפשר לאלו שעושים את זה לעשות את זה טוב ככל האפשר.

והנה העצה שלי למנהלים - נסו לא להשתמש במלים ״לא״ ו ״אל״. למדתי את זה כשאימנתי בקולג׳ קבוצת כדורמים של בנות 14 עד 17. הייתי עומדת על שפת הבריכה וצועקת עליהן, וגיליתי שאם צעקתי משהו כמו ״אל תורידו את המרפקים!״ הן היו פשוט קופאות, כאילו דלת ברזל נטרקה להן בפנים, וזאת ממש לא התוצאה שרציתי להשיג. מה שרציתי זה שהן ימשיכו לנסות. ואז התחלתי לצעוק להן מה שאני כן רוצה שהן יעשו, כמו "תשמרו את המרפקים גבוה!״, ״תעשי את זה!״ או ״זוזי לכיוון ההוא!״. בשלוש שנים שבהן אימנתי, ובמאמץ לא קטן, גיליתי שאני יכולה להשמיט את המלים ״לא״ ו״אל״ מהלקסיקון שלי ורק להגיד לחניכות מה אני כן רוצה שהן יעשו ומה הן צריכות לנסות לעשות טוב יותר. הגישה שלהן השתפרה פלאים לעומת כשרק צעקתי מה לא לעשות.

אז העצה שלי אליכם, כמנהלים, היא שאם אתם רוצים לעזור לאנשים להשתפר במה שהם עושים, תגידו להם מה כן לעשות ולא מה לא לעשות.

תודה,

קייט הדלסטון

-----------------------------------

הערה לגבי הכלל השני (לחזור על דברים שלוש פעמים): גיליתי שחלק מהאנשים מבינים את הכלל הזה כניג׳וס או כ״מיקרו ניהול״ וזו ממש לא הכוונה. הכוונה בכלל הזה, כפי שאני מבין אותה, היא כשכשאתם מבקשים משהו מאחד העובדים שלכם, האחריות לוודא שהבקשה נשמעה והובנה היא שלכם. אם העובד עסוק, או סתם לא שם לב, אתם הם אלו שחייבים לוודא שהוא אכן שמע והבין אתכם, גם אם זה אומר שתצטרכו לחזור על כל דבר שלוש פעמים.

שי